על החשיבות העצומה של חוות דעת שניה לפני ניתוח

לאחרונה פנתה אליי אשה יקרה לליווי לקראת ניתוח, וכשביקשתי את מכתב הסיכום של הרופא שהמליץ על הניתוח לא יכולתי שלא לתהות מדוע הדחיפות לנתח. בירור אצל רופא אחר הניב המלצה הפוכה. לצערי זו כמובן לא הפעם הראשונה שזה קורה לי, אך הפעם עלה בי רצון עז לכתוב את מה שחשוב שיהיה מובן מאליו.

בעיה שורשית של ניגוד עניינים

אי אפשר שלא לשים לב שיש לנו בעיה שורשית של ניגוד עניינים כשמדובר בקבלת המלצות לניתוח. זו כמובן לא רק בעיה בתחום האנדומטריוזיס, אלא בכל התחומים שבהם מעורבים ניתוחים, וכמובן זו לא רק בעיה ישראלית אלא כלל עולמית: האנשים שמאבחנים אותנו לגבי הצורך בניתוח הם ברובם המוחלט גם מנתחים בעצמם.
כמו בכל תחום אחר בו עלול להיות ניגוד עניינים, היה הרבה יותר הגיוני שאת ההמלצה לניתוח ייתן גורם רפואי בלתי תלוי, שהשיקולים לגבי כדאיות הניתוח העומדים בפניו הם אך ורק שיקולים רפואיים ובריאותיים ותו לא. המצב הוא לא כזה, ואנחנו מוצאות את עצמנו נאלצות לסמוך על עיוור – או לפעמים לא על עיוור, גם על שיקול הדעת המקצועי הרפואי הבריאותי של המנתח, וגם על יושרתו של המנתח שמולנו.
לצערי הרב המציאות מראה שנשים רבות עוברות ניתוחים אצל מנתחים מסוימים, שאצל מנתחים אחרים – לו היו מתייעצות איתם – לא היו נאלצות לעבור. או במילים אחרות, בואו נגיד זאת בבירור – עוברות ניתוחים מיותרים.
זו תופעה מוכרת, רופאים מכירים אותה וגם אנשי מקצועות הריפוי האחרים שעובדים עם מתמודדות. את המציאות הזו אני מאמינה שאפשר וצריך לשנות וזה לגמרי בידיים שלנו, המתמודדות. או לפחות כך אני תופשת זאת. לכן, לתפישתי, ממש ממש חשוב שתקבלי חוות דעת נוספת לגבי מצבך לפני שתסגרי ניתוח.

היכולת לנתח לעומת הצורך לנתח

כולנו יודעות שאחרי בדיקת אולטרה סאונד או MRI אפשר לגלות שיש בבטן שלנו ממלכה שלמה וסודית שלא דמיינו בכלל את קיומה. אנדומטריומות, הידבקויות, מוקדים, התעבויות, ועוד ועוד, חגיגה שלמה יכולה להתגלות מבדיקה שכזו. יש ממצאים שאפשר לנתח – כמו אנדומטריומות, הידבקויות, מוקדים, חסימות של איברים חלולים, ועוד, יש כאלה שלא (אדנומיוזיס למשל) ויש כאלה שדורשים מיומנות גבוהה ונדירה (למשל מצבים מורכבים של פולשנות של מוקדים בין איברים, מעורבות עצבית, ועוד). אבל זה שיש ממצא נתיח האם זה אומר שצריך לנתח אותו? התשובה כאן ממש לא חד משמעית.

גישות שונות בין רופאים שונים ובתי חולים שונים

מעבודתי עם מנתחים בכירים לאנדומטריוזיס למדתי רבות ועמוקות על השיקולים העומדים בפני מנתח לפני שהוא ירוץ להמליץ על ניתוח.עבור המנתחים שאני בקשר איתם לא מספיק לזהות שיש ממצאים נתיחים. אין פה עניין של פדנטיות ניתוחית. אלא חשובים ביותר שיקולים אחרים כגון – חומרת הסבל והמצוקה של האשה שמולם, האם היא מנסה להרות ולא מצליחה, האם יש ממצאים מסוכנים (כמו למשל מעורבות של שופכנים, אנדומטריומות מאד גדולות) ועוד. בודקים בעיניהן המקצועיות את העלות של הניתוח מול התועלת.
בודדים המנתחים שאני מכירה (יכולה למנות אותם על 3 אצבעות) שגם לוקחים בחשבון את האסטרטגיה הטיפולית של המטופלת – אם היא נוקטת בשיטות טבעיות של אורח חיים תומך ריפוי יכול להיות שמנתח כזה, שמכיר בשחשיבות של כזו אסטרטגיה, יסכים להמתין כמה חודשים למעקב נוסף על מנת לקבל החלטה ברורה לגבי כדאיות הניתוח. לא אחת קורה לי שמטופלת משותפת עם אחד המנתחים שאני עובדת איתם, זוכה לדיון אסטרטגי מעמיק ביני לבינם ומקבלת המלצה להמשיך בגישה הטבעית ולחזור למעקב בקרוב על מנת לראות איך היא מתקדמת. ביאת המשיח ממש!

אני מוצאת שאין קונצנזוס בין מנתחים לגבי הקריטריונים הברורים לניתוח. כמו כן, מנתח שמנתח בבית חולים מחויב לפעול על פי קוים מנחים של בית החולים (למשל גודל אנדומטריומה שממנה והלאה כדאי להמליץ על ניתוח). איזה מזל שכך הדברים. כי אם אין קונצנזוס, אזי יש מקום לשיקול דעת אישי, ויש מקום לגמישות באסטרטגיה הטיפולית והתאמתה באופן אישי לכל מטופלת.
בנוסף לכל הנ"ל שהם בעצם שיקולים מקצועיים נטו, קיים התחום המבאס של שיקולים לא נקיים, והמלצות לניתוח שלא עולות בקנה אחד עם הצרכים הבריאותיים. זו לצערי הרב תופעה מוכרת וידועה, גם רופאים מכירים בה, ואני מאמינה שגם אנשי מקצועות ריפוי אחרים, כמוני למשל וקולגות נוספים. רובנו יודעים לא רע למי לכוון למי לא, וכך גם נשים ותיקות יותר מהקהילה. נגיע לזה תיכף.

למה בעצם לא פשוט לנתח וזהו?

כי לכל ניתוח יש עלות, ואני לא מתכוונת למחיר שחברות הביטוח שלנו משלמות עליו. ניתוח הוא בבסיסו אירוע טראומטי ביותר לגוף. יש חבלה באיברים, אובדן דם, החדרה של חומרים רעילים ביותר לגוף, שלוקח אפילו לגוף מתוחזק היטב כמה חודשים טובים לסלקם מהגוף, ועוד. אפילו אם התאוששת יפה וטוב מהניתוח, גופך עוד מתמודד עם הנזקים שלו וההכבדות שלו למשך חודשים קדימה. כמו כן, ויש לומר זאת, לפעמים יש בניתוחים פציעות ופגיעות. לא אחת אני מלווה נשים שאחרי הניתוח נולדו בעיות שהן תולדה של הניתוח עצמו. אני מכירה אשה אחת, מופלאה יש לומר, שהסיבוך שלה היה כל כך קשה שהיא נאלצה לעבור ניתוח מציל חיים לאחר מכן. נדיר ביותר ביותר ביותר אבל קיים. ניתוח זה סיפור מההפטרה, ואם אפשר להמנע ממנו, מבלי לסכן את הבריאות בהמנעות, עדיף וכדאי להמנע ממנו.

הסיפור המיוחד של ניתוחים לאנדומטריוזיס

עוד נקודה שממש חשוב להדגיש היא – שלא כל מנתח שיודע לנתח לפרוסקופית, או גניקולוגית, הוא מיומן מספיק לבצע ניתוחים לאנדומטריוזיס! ואת זה ממש חשוב להבין!בדומה לאבחון של אנדומטריוזיס, שמצריך שהמאבחן ישתמש במכשירים הנכונים, יידע מה לחפש, איפה לחפש, ולהבין מה הוא מוצא, כך גם לגבי המנתח. האדם שמנתח צריך לדעת להבין היטב מה הוא רואה, איך לחפש ממצאים, באיזו טכניקה לטפל בהם ועוד ועוד שיקולים שקטונתי מלהבין בהם הקשורים למצב המאד מיוחד של אנדומטריוזיס.
אנדומטריוזיס יכולה להתבטא בכל כך הרבה צורות ואופנים, היא כל כך ייחודית לכל מתמודדת. יש כל כך הרבה סוגים של מוקדים, שיכולים להסתתר בין איברים, בין הדבקויות, יש גישות שונות לטיפול בממצאים, ועוד נקודות חשובות שקטונתי מלהבין בהן. לכן ממש בקלות אפשר לפספס ממצאים, או לטפל בהם בצורה לא נכונה, ולהביא למצב של ניתוחים חוזרים. פשוט ככה.
לא להכנס לניתוח, אם אפשר אז גם לא חירום, אצל מנתח שאינו מומחה לאנדוסקופיה לאנדומטריוזיס באופן ספציפי! חשוב לברר את הפרט הזה לפני שנכנסות לניתוח. אם את במצב שמצריך ניתוח חירום ואת מטופלת בבית חולים שאין בו מומחה לניתוחים לאנדומטריוזיס, דעי לך שאת יכולה לעבור לבית חולים אחר שבו כן יש מומחה, זה הליך ידוע ומקובל ביותר וזה שירות שבית החולים עושה עבורך, גם במצב חירום.

אז מה עליי לעשות אם אובחנתי וקיבלתי המלצה לניתוח?

ללכת לחוות דעת שניה! חד משמעית. הדבר נכון לגבי כל ניתוח כמובן ולא רק לניתוחים מורכבים כמו ניתוח לאנדומטריוזיס.
ואם תשאלי אותי, אם אפשר ויש לך כיסוי ביטוחי או יכולת כלכלית – גם ללכת לחוות דעת שלישית. כי אם שני מנתחים יאמרו אחד, ומנתח שלישי יאמר אחר – יש לך מקום להתחיל לברר מה הכיוון הנכון עבורך.

איך אדע למי ללכת?

עמותת אנדומטריוזיס ישראל ריכזה את רוב הרופאים והמנתחים בישראל לאנדומטריוזיס באתר שלה. זו יכולה להיות נקודת התחלה טובה.
איך תדעי במי מהם לבחור? פה אני כבר סומכת על היכולות הטכנולוגיות החברתיות של נשים בימינו. כולכן נכנסות לפורומים, כולכן שואלות ומקבלות המלצות ודיס המלצות.
אם תשאלו אותי – המוניטין, הותק, וגודל הקליניקה הפרטית של המנתח הם לא המדדים שלפיהן אני הייתי קובעת למי לפנות! כי יש רופאים צעירים שעוד לא הגיעו לשיא הקריירה שלהם, שהייתי מפקידה בידיהם את גופי ברגע ולא בידי הותיקים והמפורסמים.
וגם, לא מתביישת לומר זאת, המנתחים שידם קלה יותר על הסכין ידועים ומוכרים בקהילה ואני מניחה ששמם יעלה שוב ושוב בהקשר הזה. יש מספיק פורומים שבהם זה קורה. ואם תשאלי אותי באופן פרטי אענה לך בשמחה.

השאלה שהכי חשוב שתשאלי את המנתח לפני שתקבעי תאריך

הדבר הנוסף שממש חשוב שתעשי אם קיבלת המלצה לניתוח, ואם את בקטע של לנסות כמה רחוק את יכולה להגיע עם אסטרטגיה טיפולית טבעית או משולבת (ויש סיכוי לא רע שאת יכולה להגיע הכי רחוק שאפשר אם תשאלי אותי) – הוא לשאול את המנתח "כמה זמן אתה חושב שאני יכולה להקדיש לטיפול טבעי עד שניתוח יהיה ממש בלתי נמנע?"
מנתח הגון ונאור, שייקח בחשבון גם את חומרת מצבך, וגם את היכרותו עם היעילות הפנומנלית של הטיפול הטבעי, רוב הסיכויים שיוכל להציע לך כיוון שיתאים לגישתך. כאמור אין הרבה רופאים עדיין שמכירים בעוצמת הטיפול הטבעי, אבל יש בהחלט מספיק.

ואם עשיתי הכל ובכל זאת צריך ניתוח?

אני קודם כל שולחת לך את ברכתי ואיחולי הצלחה. שנית, דעי לך שאני מלווה נשים לקראת ניתוח, ביחד אנחנו עושות גם הכנה גופנית וגם הכנה רגשית, אם בא לך את מוזמנת. ואני מזמינה אותך לקרוא את המאמר שלי להכנה והתאוששות מניתוח כאן באתר. שיהיה בהצלחה!