הפוסט המסריח – אנדומטריוזיס וחשיפה למשבשים הורמונליים ממוצרי בישום

הפוסט המסריח  – אנדומטריוזיס וחשיפה למשבשים הורמונליים ממוצרי בישום

על אנדומטריוזיס וחשיפה למשבשים הורמונליים כתבתי במאמר הזה (להוסיף קישור). מוסיפה הצצה בזום-אין לאחד המוצרים היותר בעייתיים בתחום המשבשים ההורמונליים:  הבושם. זכרי לשלוח לחברותייך, במיוחד בתקופות של לפני החגים כשכולן קונות בשמים חדשים…

מכירה את זה שתמיד לפני החגים הפרסומות בכל המדיות מפתות אותנו לקנות בשמים… רגע לפני שאת קונה לעצמך או  למישהו או מישהי אהובים בושם, קחי דקה לקרוא את פיסת המידע הזו, אולי תחליטי לקנות להם שעון לחג…

אם יש משהו שצריך שידע הציבור שאכפת לו מבריאותו הוא שבשמים נמנים על מוצרי הטיפוח הכי מזיקים מבין כל המוצרים לטיפוח הגוף הקיימים! (להוציא צבעי שיער ומסנני קרינה, לא מחשיבה אותם מוצרי טיפוח)
מקומם שדווקא מוצרים אלה לא נדרשים לשום רישוי ממשרד הבריאות על מנת להמכר בחנויות, ואפילו אין רשימת רכיבים אסורים לשימוש בתחום הבישום. משהו מריח פה לא טוב.

תרגיל בקריאת רכיבים:
למה אני טוענת שבשמים הם המוצרים הכי מזיקים בארון התמרוקים? עוד רגע אסביר.

לפני כן אני רוצה לצטט כאן כמה רכיבים נבחרים של בשמים, שחברותי קיבלו במתנה לחג בשנה שעברה ונאותו לשלוח לי את רשימות רכיביהן, ואוסיף הצצה טוקסיקולוגית. לא אסגיר את שמות המותגים, וגם אין ממש צורך, תמצאו את הרכיבים האלה (זולים ככל שיהיו) כמעט בכל בושם קונבנציונלי (יקר ככל שיהיה – כן זה הזמן לשלוף את הבושם מהארון ולחפש את הרכיבים האלה:

hydroxyisohexyl 3-cyclohexene carboxaldehyde – 

חומר ריח מלאכותי. על פי ארגון IFRA החומר גורם לסנסיטיזציה (= תגובה חיסונית לחומר שנגרמת בחשיפה חוזרת או כרונית לחומר שהוא.  sensitizer אלרגיה היא תגובת סנסיטיזציה למשל. גם אטופיק דרמטיטיס ומחלות עור אחרות יכולות להיות תוצר של סנסיטיזציה).

BUTYLPHENYL METHYLPROPIONAL – 

חומר ריח מלאכותי (חבצלת). על פי ארגון EWG נמצא כפרסיסטנטי (מצטבר, יודע להצטבר ברקמות), חשוד בפעילות אסטרוגנית, חשוד כאלרגן וכמעורר דרמטיטיס מסוג  contact dermatitis

Ethylhexyl Methoxycinnamate –

מסנן קרינה ומייצב למסנן קרינה אחר, על פי ארגון EWG בעל פעילות אסטרוגנית ומשבש הורמונלי בערוצים נוספים, חשוד כפוטואלרגני או בעל פעילות אלרגית

butyl methoxydibenzoylmethane – 

מסנן קרינה לא יציב (דורש מייצבים כגון הנ"ל), חשוד כמסרטן, מקושר לפגיעה בתפקוד מערכת החיסון ואלרגיות

אז למה אני טוענת שבשמים הם המוצרים הכי מזיקים בארון התמרוקים שלנו?
א. חשיפה נשימתית – כי הם מעוצבים להיות נדיפים תוך שהם נמרחים או מותזים על עורנו. ככאלה עיקר החשיפה שלנו אליהם היא לא דרך העור – שיש לו כמה וכמה מנגנוני הגנה מעולים, אלא דרך הריאות! שמהונדסות היטב לספוג חומרים היישר לדם תוך סינון שהוא בעיקר פיזיקלי בדרכי הנשימה. כך שמה שאנחנו נושמות, או מריחות, ניתן בקירוב טוב להניח שיגיע במהרה היישר אל הדם.

ומה הבעיה עם קצת בושם בדם?
או, כאן נכנס ב'

ב. חומרים סינתטיים רעילים – הכישלון הגדול של התעשייה, שחולש על כל חלקת תעשייה טובה: כשלנו לחקות את חומרי הריח הטבעיים באופן סינתטי כשעברנו  MASS PRODUCTION . הרי כשמייצרים מיליוני בקבוקים בשנה לא באמת ניתן להשתמש עוד בתמציות ורדים, ומקלות קינמון וקוקוס ומקורות טבעיים אחרים לניחוחות, זה יקר, וזה משאב מתכלה. קצב ייצור החומרים חייב לעמוד בקצב המכירה. ולכן המצאנו תרכובות מלאכותיות, שזוקקו מנפט מתישהו בעברן, שמגרות לנו את האף, ומזכירות לנו דברים נעימים ועל הדרך מזיקות לנו. החומרים שציינתי למעלה, שהם כטיפה בים החומרים שניתן למצוא בתעשיית הבשמים, יכולים להתנהג למשל כמשבשים הורמונליים, מגרים את מערכת החיסון, חלקם חשודים כמסרטנים, וחלקם "סתם" מקושרים להתפתחות אלרגיות.
האם זה מה שהתכוונת להשפריץ על צווארך הענוג כשיצאת לבילוי?

איך יכול להיות שעדיין מוכרים בשמים כאלה אם הם כל כך מזיקים?
גם אני תוהה על כך. אז קודם כל – במדינת ישראל משרד הבריאות לא דורש רישוי של בשמים. ולא רק שמשרד הבריאות לא דורש רישוי אלא המשרד גם לא מפרסם איסור שימוש של רכיבים בעייתיים. (מוזמנות לבדוק אותי והלוואי גם לתקן אותי).
שנית, כי קצב איסוף המידע הטוקסיקולוגי, המרתו לתקנים אמינים שאחוזים במציאות הטוקסיקולוגית (ולא רק בצרכי היצרנים) והפצתם ברחבי העולם, הוא איטי ביותר, וצריך זרזים ציבוריים כגון תביעות יצוגיות או חרמות ציבוריים כדי להזיז משהו שמה.

מה בכל זאת אתן ואני יכולות לעשות כדי להריח נעים בלי לפחד מהרעלה רבתי?
1. לרכוש אך ורק מוצרי קוסמטיקה טבעיים, המבושמים בניחוחות טבעיים. וגם שם לקרוא רכיבים.
1.1  גם חומרי ריח טבעיים יכולים לגרום לסנסיטיזציה בחשיפה ממושכת, לכן כדאי לא להשפריץ בכל הזדמנות שיוצאים מהבית, אלא לשמור את הניחוחות לאירועים מיוחדים

2. להכין לבד בשמים ומשחות ריחניות משמנים ארומטיים נבחרים מהולים בשמן בסיס או חמאת שיאה, יש אינסוף מתכונים ברשת, וטיפים כיצד להתאים את השמן הנכון למצב הרוח הנכון (או למצב הבריאותי הנכון)

3. לחסוך מעצמכן את מיסוך ריחות העולם, ולא להשתמש כלל בבשמים ותמרוקים מדיפי ריחות (זה מה שאני עושה). בדומה לטעמים, כשלא נחשפים לריחות חזקים אז חוש הריח – שהוא מנגנון ההגנה הכי חזק שלנו מפני חשיפה לחומרים – מתחדד מאד ומתאפשר לנו להנות מריחו העדין של פרח (או לזהות ריחות המעידים לנו על סכנה – כמו הריח של חנויות נעליים זולות או "הכל בשקל")

איך אני אדע אם הבושם שלי מכיל חומרים בעייתיים?

בואי תעשי תרגיל נחמד והורידי את אפליקציית CLEARYA  הגאונית ופורצת הדרך של עמית רוזנר. את יכולה להוריד אותה למחשב מכאן: www.clearya.com או לנייד שלך דרך חנות האפליקציות.  ואז הכנסי לאחד מאתרי הקניות הגדולים (אמזון, אייהרב, ועוד – יש פירוט בקליריה), חפשי את הבושם שלך, וראי מה יש לקליריה לומר על הרכיבים ש-כ-ן מוצהרים. בעזרת קליריה אפשר לבצע רכישה מושכלת של כל מוצרי הטיפוח והניקיון שמופיעים באתרים האלה (לא חייבים לרכוש דרך האתר, אפשר גם רק לחפש ולקבל מידע).

חוצמיזה – הנה רשימת אתרים שנעזרתי בהם להכנת המאמר הזה:

EWG skin deep   פרויקט של ארגון EWG להנגשת מידע על רכיבים ומוצרים קוסמטיים לקהל הרחב

https://www.ewg.org/skindeep/#.W5kVRugzY64

TEDx מאגר מידע מקצועי על חומרים המתנהגים כהורמונים – https://endocrinedisruption.org/…/tedx…/search-the-tedx-list

IFRA (the International Fragrance Association)  איגוד תעשיינים אשר טבע תקנים לתעשיית הריחות, שנחשבים קבילים בעולם הטוקסיקולוגיה http://www.ifraorg.org/

Cosmetics info  אתר פופוליסטי לחיפוש מידע על רכיבים קוסמטיים, ותפקידם במוצר – https://cosmeticsinfo.org/

להרצאה שלי על מפגעי ריח במרחב הציבורי, מכנס "הנהגת הבריאות" מרץ 2019, הכנסי לכאן