על מיניות וזהב גולמי – אנדומטריוזיס מכיוון אחר.
מה זאת מיניות בכלל? הנה מה שאני הולכת ומבינה עם חלוף שנות מסע הריפוי האישי שלי, ועם שוּתְפוּתי במסעות הריפוי של הנשים המופלאות שאני מלווה – מיניות כמו שהיא נתפשת בעיני היא קודם כל, בראש ובראשונה – אני ויחס עם עצמי.
מי אני בעולם? מה אני מביאה מעצמי? מקרבי?
איך אני מגשימה את עצמי?
איך אני יוצרת ובוראת את מציאותי? את חיי?
שאלות גדולות….
להרגשתי, הרבה לפני שמיניות היא סקס – חיבור בין גופים ( וכל הרבדים הנלווים לכך)
היא חיבור קודם כל אליי
והרחם שלנו, המופלאה הזו,
האיבר הזה שאצל רובנו מאותת לנו באותות ובמופתים כדי שנתייחס –
הוא הוא, היא היא, איבר ההצלה שלנו
בין אם היא עוד שם ובין אם כבר חלפה מגופנו
איבר שמעוצב היטב לסלילת הדרך להגשמת חיים חדשים על הפלנטה הזו
בין אם אלה חיים של נשמה חדשה' שהרגע קיבלה גוף על ידי הגרסה המקורית של מדפסת תלת מימד ביולוגית
ובין אם אלה החיים שלי פה שנבראים כל יום מחדש
וכשאשכיל להבין איך להשתמש בה ובחוכמתה,
אצליח לברוא את המציאות לה אני מיחלת.
בכל יום עוד קצת
ולפעמים ברגע קט הבריאה יכולה להיות עצומה וגדולה
זה לתחושתי זרע המיניות
"טוב אבל חני, חפרת חפרת, אבל מה אני אמורה לעשות עם כל הזהב הגולמי הזה שיצא פה?
איך עושים מזה תכשיט? "
או, טוב ששאלת
התשובה לא נמצאת אצלי
היא כבר אצלך מזמן
יותר נכון – אצלה
ברחם, ברחמא (איבר שקוראים לו אהבה, מה צריך יותר מזה?)
שימי עליה את שתי ידייך לפני השינה
ונשמי עד לידיים,
התמסרי לנשימה כזו למשך דקות ארוכות
הפיחי ברחם שלך חיים
כמו גחלת לוחשת סודות
שנדלקת ללהבה
ושאלי אותה
"מה אני צריכה? מה את מחזיקה עבורי כל השנים שעליי לגלות?"
אולי תגלי משהו מעניין
ואולי רק תרדמי יותר טוב
באהבה
חני