אני מעלה לאתר את הפוסט המרגש הזה כפי שהוא, כי הוא כתוב כל כך מתרגש ואותנטי שחבל לי לגרוע ולו שפריץ של ניצוציות ממנו. נכתב ב 20/8/2019 אחרי שחזרתי מבדיקת מעקב תקופתית לאנדומטריוזיס:
אתמול ריחפתי מעל פני האדמה, כי בסביבות 13:15 צמחו לי כנפיים.
נשים יקרות – בבקשה האמינו, כי הכל נכון ואני מאמינה שהכל אפשרי!
בסוף הפוסט אכתוב כמה נקודות חשובות להצתת מוטיבציה.
אתמול הייתה הבדיקה השנתית שלי. אני מקפידה ללכת פעם בשנה לראות שהכל בסדר.
ולאושרי באופן עקבי פעם בשנה אני מתבשרת על עוד שיפור מדיד.
אתמול התבשרתי – שימו לב, זה אמיתי לחלוטין, והרגשתי את זה קורה בחודשים האחרונים –
שהמוקדים שהיו לי על המעי הגס נעלמו!!!
שהאנדומטריומה הקטנה שלי, שאני מטפחת אותה כבר שנים, ושבעבר הייתה בגודל שהצדיק ניתוח – המשיכה לקטון והיא עכשיו מזערית במימדים של ס"מ אחד!
ושסימני האדנומיוזיס הקלים שנראו אצלי לראשונה אחרי הלידה לפני שנה וחצי נעלמו!
אני מאושרת שדווקא זו שבודקת אותי בכל שנה היא אחת הרופאות המשפיעות בתחום האנדומטריוזיס, ושהיא רואה לנגד עיניה אותי כבר שנים הולכת ומשפרת את בריאותי באופן שגם ניתן למדוד אותו, ללא כל טיפול תרופתי או פולשני! היא רואה שזה אפשרי! בשנים האחרונות היא גם שואלת אותי מה אני עושה בכל פעם מחדש. היא קראה את הפרוטוקול שלי ומכירה אותו, (כמטפלת אני שולחת אליה בעקביות מטופלות לאבחון ואני רואה איך עם השנים סיכומי הביקור שלה מתמלאים בעוד ועוד המלצות טיפוליות מחוץ למיינסטרים!).
אז הגוף יודע לרפא מוקדים של אנדומטריוזיס! איזה פלא! זה לא קורה בין יום, זה אחד התהליכים הארוכים, שצריכים התמסרות ארוכת טווח. אבל הנה – זה אפשרי!!!
מה עוד הגוף יודע לעשות? הנה מה שקרה לי ומה שאני רואה שקורה למטופלות שלי:
כאב – הסימנים הראשונים לשיפור הם בדרך כלל החלשה או היעלמות של כאב, בדרך כלל של הוסת ומערכת העיכול. זה יכול לקרות ממש מהר, תוך שבועות בודדים, או חודשים ספורים
תסמיני וסת – הוסת יודעת להשתפר די מהר, בדרך כלל כבר אחרי חודשיים מתחילת המהפך
מיגרנות – בדרך כלל משתפרות במקביל לתסמיני הוסת
כאבים כרוניים באגן – להם לוקח קצת יותר זמן להשתפר, לפעמים השיפור יכול להיות מיידי בעקבות טיפול, עיסוי, פעילות גופנית תומכת , אך יחזור כמה ימים למחרת. היעלמות של כאבים כרוניים צריכה התמסרות של כמה חודשים בדרך כלל עד שהיא נעלמת כליל
פיריון – שיפור בפריון הוא אחד הדברים האישיים. השיפור הכי מהיר בפריון שראיתי היה בתוך חודש וחצי, אך לרוב זה לוקח קצת יותר זמן, עניין של כמה חודשים לסימנים או עדויות ראשונות של שיפור פריון (חודשיים פלוס). מה רואים שמשתפר – פרופיל הורמונלי יודע להראות ממש יפה פתאום, חצוצרות חסומות יודעות להפתח, הריונות טבעיים ספונטניים יכולים פתאום לקרות. טיפולי פוריות שלא צלחו יכולים להצליח, או לא להיות מלווים בהחמרה סימפטומטית, כמות ביציות יכולה לעלות יפה בטיפולי שימור פריון, וגם שם יכולה להמנע החמרה סימפטומטית, ועוד. זה באמת עניין אינדיבידואלי וקשה לי להכליל לגביו ועוד.
תחושת חיוניות וכוח – העייפות הכרונית יודעת להיעלם בתוך חודשים ספורים, זה בדרך כלל בא יחד עם שיפור בפעילות בלוטת התריס אך לא בהכרח, כי לא כל מי שסובלת מעייפות כרונית גם מראה סימנים מדידים של תת פעילות.
כאבים ביחסי מין – גם הם יודעים להשתפר יחסית מהר, עניין של חודשים ספורים לרוב. עיסויי ארויגו, עבודת נפש, ופיזיו' רצפת אגן תורמים לכך מאד מאד, במקביל לתזונה תומכת ריפוי (וכמובן – עבודה רגשית!)
אנדומטריומות – הן אגוז יותר קשה לפיצוח ודורשות התמסרות של גוף ונפש. הן מגלמות בדרך כלל קריאה לשינוי יותר עמוק מאשר רק ברמת הגוף (יש לציין שכל סימפטום בגוף מגלם קריאת נפש לריפוי, זה ברור נכון?). להן לוקח בדרך כלל יותר זמן להגיב, כמה חודשים ויותר, אך אם יש פיצוח נפשי שמדבר איתן הן מגיבות מיידית.
הידבקויות – יודעות להפתח תוך חצי שנה שנה של עבודה ומעלה, עם דגש על עיסויים וחבישות קיק. בהכללה, לא בטוחה שכל הידבקות יכולה להפתח, אבל ראיתי כבר מספיק שחלות שמחבקות רחמים שהפסיקו לחבק בשביל להאמין שזה עניין לא מסובך כל כך
מוקדים – או, כאן העדות היחידה שנתקלתי בה היא שלי עצמי, היא דורשת התמסרות ארוכת שנים כנראה, ואולי זו הסיבה שלא נתקלתי בה עדיין, כי הנשים שאני מלווה עוד לא צברו פז"ם מספיק ארוך. אצלי כבר לפני כמה שנים אפשר היה לראות עדויות ראשונות להצטמצמות של המוקדים שלי על המעיים כך שהתהליך מתרחש לאט אבל כנראה בעקביות אם מאפשרים לגוף לעבוד.
מה אני עושה כדי לשפר את הבריאות שלי?
את הסיפור הכמעט מלא שלי על קצה המזלג אפשר לקרוא בסיפור הריפוי שלי (בעמוד סיפורי הריפוי), יש הרבה הרבה דברים שאפשר לעשות, בכל תקופה הקשב מספר לי מה אני הכי צריכה לעשות. אבל בגדול :
תזונה תומכת ריפוי על פי הפרוטוקול שלי (ראי פרטים במאמר שלי על התזונה ) (לצרף קישור)
הקפדה על שנת מלכה מלאה ומתוזמנת היטב (למעט בשנים בהם הנקתי ילדים… ואז השינה די חרבה) ראי את המאמר שלי על "לישון כמו מלכה) (לצרף קישור)
שומרת על תנועתיות באגן, גם בישיבה, גם בהליכה
עושה עיסוי ארויגו עצמי במסירות, בעיקר בשנים הראשונות
נמנעת מחשיפה לחומרים משבשים הורמונלית ככל שאני יכולה (אנדומטריוזיס מושפעת מהם מאד מאד, כתבתי על כך רבות כאן)
פעילות גופנית תומכת ריפוי – מה שאני יכולה, זה משתנה כל הזמן עם השנים – הליכות בבוקר וצ'י קונג בעיקר
עבודת נפש מעמיקה ביותר – אין ריפוי מלא של הגוף ללא ריפוי מלא של הנפש, גוף ונפש הם אחד, הגוף מבטא את שעמוק בפנים. עושה בעיקר נשימה מעגלית, בתקופות גם מתנסה בדברים אחרים, עבודה אנרגטית, דמיון מודרך, בריאת מציאות בכל דרך יצירתית שהיא. פוגשת באומץ רב ועצום את מה שקברתי בבטן, ברחם, בשחלות. עם השנים האומץ גובר וההעמקה והעבודה יסודיות יותר, אך כבר מההתחלה מתחוללים ניסים ונפלאות כשפלונטרים בנפש נפתרים.
התנהלות קרינה ומתחים – אימצתי השנה בצורה יותר רצינית, מבטיחה לכתוב על זה פוסט מלא, בגדול מפחיתה ככל שאני יכולה את החשיפה שלי לקרינה, ודואגת לפרוק מטענים (גראונדינג) באופן רציף ככל שמתאפשר לי (בקיץ זה קל – הולכת יחפה כמעט לכל מקום). ההשפעה על כאבים, בעיקר נוירופאתיים (עצביים) היא עצומה ומרגשת.
נשים יקרות, ביכולתנו לרפא את עצמנו! ולא נדע כמה רחוק אפשר להגיע אם לא נצא לדרך!
לכל אחת יש את הדרך שלה, את הסיפור שלה, וכל אחת סוללת לעצמה את דרך-המלכה לריפוי.
אין מקום להשוואה בין אחת לאחרת, אך יש הרבה הרבה הרבה מקום להשראה, לעידוד, לתקווה, למוטיבציה לנסות!
לי יש עוד הרבה עבודה לעשות על בריאותי, בעיקר על ענייני נפש לא פתורים שמבשילים כל פעם עוד ועוד עם השנים, יש לי שתי שחלות שעוד מתעקשות להתחבק עם האיברים שלידן, נו שיתחבקו, בסוף הן תפרדנה לשלום כידידות מהאיברים הללו.
אוהבת אתכן מאד